"הפעם הראשונה הייתה בכנס אקדמי, בשנה הראשונה של הדוקטורט, והנושא היה מחקר על כאב שעשיתי אז. בקהל ישבו אנשים בלבוש רשמי עם עניבות, ואני בדיוק באתי מהארץ, ועליתי לבמה עם טי-שירט שהייתה מצוירת עליה עניבה… מאוד התרגשתי בפעם הראשונה, כל המרצים שלי בדוקטורט היו שם".
דבריו מצוטטים בספר ביזנס טאלנט. עצות, כלים ושיטות למי שרוצה לבלוט ולהשפיע, בספר החדש מאת סיגל אביטן מייסדת הסוכנות, השיטה והמגזין Business Talent והעיתונאי גדי סוקניק ששיתף את הקוראים בניסיון האישי שלו. בספר מעניקה סיגל כלים שיאפשרו לכם להבין כיצד ניתן לעבור אל קדמת הבמה ועד כמה זה כדאי, יפתח צוהר בפני כל מי שמעוניינים להצמיח מתוכם את הכישרון, הלהט והיכולת לפנות אל הרבים ולהשפיע עליהם במידה זו או אחרת, כפי שלא עשו מעולם, עד עתה.
במהלך קריאת הספר תיחשפו לשיחות מעוררות השראה עם פרופ' דן אריאלי, פרופסור מרדכי רוטנברג אבי הפסיכולוגיה היהודית וחתן פרס ישראל, האלוף במיל', יו"ר הסוכנות היהודית וחתן פרס ישראל דורון אלמוג, העיתונאית סיון רהב מאיר, גיל שוייד מייסד צ'ק פוינט וחתן פרס ישראל , המיליארדר ישי דוידי מייסד קרן פימי , אלונה ברקת אשת העסקים והכדורגל ומשה אדרי יזם הקולנוע, יו"ר קבוצת יונייטד קינג וחתן פרס ישראל משה אדרי, ששוחח איתי גם בשמו של אחיו, לאון אדרי ז"ל. הספר ביזנס טאלנט מבקש ללוות אתכם במסלול הפיכתכם לטאלנטים מוכרים ואהודים, או לפחות להראות לכם שהדרך לשם קיימת ושהמטרה היא בהישג יד.
מידי שבוע נביא לכאן קטעים מהספר והפעם חלק מהשיחה והעצות של פרופ' דן אריאלי.
את ההרצאות של אריאלי רואים ושומעים מיליוני צופים ומאזינים ברחבי העולם. מדובר בחיית במה מפוצצת כריזמה, שגם אם אינה מצטיינת בשמירה על קוד לבוש היא סוחפת את הקהל בלהט שלה. ספריו, שעוסקים בתהליכי קבלת ההחלטות דרך ניסויים שונים בתחום הפסיכולוגיה והכלכלה ההתנהגותית, הפכו לרבי-מכר שמופיעים תדיר ברשימות "הניו יורק טיימס" ותורגמו לעשרות שפות.
מתי החלטת שאתה רוצה לצאת ולהשפיע על אנשים מחוץ לחדרי המחקר והאקדמיה?
"הייתי מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת MIT והציעו לי להצטרף ל-Media Lab – מחלקה באוניברסיטה שעוסקת בשיתוף פעולה בין חברות מסחריות לאקדמיה. נפגשתי עם המייסד שלה, ניקולאס ניגרופונטה, והוא הציג לי שאלה שבדרך כלל לא שואלים אקדמאים: 'מה תעשה בשנים הבאות שלמישהו יהיה אכפת ממנו בעוד עשר שנים?'
"אקדמאים בדרך כלל נשאלים, 'איפה אתה רוצה לפרסם את המחקר שלך? מה אתה רוצה ללמוד?' ולא על מה אנחנו רוצים להשפיע בעוד עשר שנים. הייתה לי איזו חצי תשובה על זה, אבל גם אני וגם הוא הבנו שהתשובה שלי לא ממש טובה. אמרתי לו שאני שונא Human Waste – כל הדרכים שבהן אנחנו מבזבזים את המשאבים המדהימים שיש לנו: את הבריאות, את הזמן, את הכסף, דברים שקשורים לסביבה. גם אם הכיוון של התשובה היה נכון, זו הייתה תשובה קצת מעורפלת. מאוד מצא חן בעיניי הרעיון של להשפיע על דברים אמיתיים. ה- Media Labהיא אומנם מחלקה ב-MIT, אבל היא מקבלת מימון מהתעשייה, ונוצר מפגש מעניין עם אנשי עסקים. למדתי מה מטריד אותם, מה הם רוצים לשנות, וראיתי שהם מאוד מעוניינים לשמוע מה יש לנו לומר. זה בעצם מה שהתחיל את הרצון שלי לעשות דברים שהם לא רק אקדמיים".
אתה זוכר את הפעם הראשונה שעלית על במה? אתה זוכר מה הרגשת?
"הפעם הראשונה הייתה בכנס אקדמי, בשנה הראשונה של הדוקטורט, והנושא היה מחקר על כאב שעשיתי אז. בקהל ישבו אנשים בלבוש רשמי עם עניבות, ואני בדיוק באתי מהארץ, ועליתי לבמה עם טי-שירט שהייתה מצוירת עליה עניבה… מאוד התרגשתי בפעם הראשונה, כל המרצים שלי בדוקטורט היו שם".
האם אתה מתכונן לקראת ההרצאות שלך? אתה לומד בעל-פה?
"אני לא לומד בעל-פה. האופן שבו אני מרצה השתנה לאורך השנים. בהתחלה הייתי מכין מצגת עם ראשי פרקים של הנושאים שרציתי לדבר עליהם. אחרי שיצא הספר הראשון, 'לא רציונלי ולא במקרה', הגעתי בפעם הראשונה לחנות ספרים כדי לתת הרצאה וגיליתי שאין להם מקרן. לא הייתה ברירה, הייתי חייב לתת את ההרצאה בלי להיעזר בשקפים. גם אם קצת פספסתי פה ושם, וקצת שכחתי מה רציתי להגיד, בסך הכול הרגשתי שזה היה ממש יופי, שזה יותר אינטימי. מאותו רגע המשכתי לתת הרצאות בלי שקפים. לפני כל הרצאה אני מקדיש מחשבה רק לסדר, לקשת של מה שאני רוצה להגיד, אבל בלי להיכנס יותר מדי לדברים ספציפיים. יש לי רעיון איך אני רוצה להתחיל, איך אני רוצה לגמור את ההרצאה, ובאמצע יש לי כל מיני אופציות מה לעשות. במהלך ההרצאה אני מסתכל על השעון ועל הקהל ואני מחליט תוך כדי מה להוסיף ועל מה לדלג".
את המשך השיחה עם פרופ' דן אריאלי, תוכלו למצוא בלינק הבאhttp://book.businesstalent.co.il