כשנכנסתי לעולם התקשורת בתחילת שנות ה-90' של המאה הקודמת, קיבלתי במתנה את הספר "לנצח נבנו", ספר שהיה ואולי עדיין ה"תנ"ך של המנהלים". מדובר בספר בעל השפעה גדולה על יזמים ואנשי עסקים. הוא מבהיר כיצד לתכנן דנ"א של ארגון וכיצד למנוע כניסת "חריגים" שעלולים להסיט לדרך אחרת את המתווה והחזון שנכתבו. הוא מנתח את החברות ש"לנצח נבנו". חלקן כבר לא קיימות, ואלה שכן, כבר מזמן שינו את הדנ"א שלהן או שנמצאות מחוץ למועדון האקסקלוסיבי של החברות המצליחות בעולם. חשבתי לפתוח קורס חדש עם הכותרת "לנצח נבנו?", בדגש על סימן השאלה כי בעידן הנוכחי, אלה שיתאימו את עצמם לזרם ולא יביאו את הקול הייחודי שלהם לארגון או לתחום בו הם בוחרים לפעול, יישארו מאחור. שימו לב שיש את אלה הפועלים בדרך שלהם, שמתנהלים באותנטיות ואם תרצו "המשוגעים" בתחומם ויש את אלה שהולכים אחריהם. אם אתם מעוניינים להוביל ולהשפיע, אל תשכפלו 'רול מודלס', תביאו טביעת אצבע אישית לכל דבר שאתם עושים. אל תחששו מביקורת, תמיד תהיה. העולם אינו דורך במקום. אין כללים, ואם יש כאלה, יש לשים לב אליהם בעיקר כדי לשפר אותם או לעקוף אותם. אגב, אתם לא שואלים למה בוב דילן כאן, נכון?