קיימות אינספור דוגמאות לאנשי מקצוע ש"יצאו מהשורה" והטביעו את חותמם. יזמים, חוקרים, אדריכלים, אנשי עסקים או אנשי חינוך ש"עשו את זה" והמשותף לכולם הוא שהם יצאו מהשורה, העלו רעיונות חדשים וחיפשו השראה מחוץ לעולם התוכן הישיר שלהם.
תומס פרידמן הוא עיתונאי שתכלית עבודתו הייתה להביא חדשות בלי משוא פנים והודות לכך הפך למשפיען. הוא כותב טורי דעה, מתחזק בלוג, כותב ספרים, מצלם סרטים תיעודיים וזוכה קבוע בפרסי פוליצר. כל זאת מבלי לזוז מילימטר מה"אני מאמין" שלו ומבלי להתחנף לאף אחד. על פניו היה נדמה שבעידן בו עיתונאים, מוערכים ככל שיהיו, סופגים ביקורות קשות מצד גורמים בשלטון ומחוצה לו, יחשוש פרידמן להביע דעותיו הבוטות. ואולם, הוא שמר על עמוד שדרה יציב ולא חסך את שבטו גם כשהנושא היה רגיש ועדין. תרומתו לעיתונות הפכה אותו לעיתונאי-כוכב שאמינותו אינה מוטלת בספק, והוא השכיל להשתמש בכישרונו כמקפצה למיתוג אישי: הוא שכלל את יכולותיו המקצועיות ואלו הפכו מכלי שרת ככלב שמירה של הדמוקרטיה לכלי שמשרת אותו עצמו כטאלנט. ספריו של פרידמן הפכו במהירות לרבי מכר במדינות רבות והוא נחשב לאחד המרצים המבוקשים בעולם.
https://vimeo.com/133072850
גידי גרינשטיין, נשיא ומייסד מכון ראות, יכול היה בקלות להפוך לאחד מקברניטי הכלכלה בישראל. הוא איש חזון ומנהיג נחוש שבמקום לעשות לביתו פנה ליוזמות חברתיות מעוררות השראה. הוא הקים יחד עם יוסי ביילין את פרויקט "תגלית", וייסד את מכון ראות לשינויים אסטרטגיים שתכליתו למקם את ישראל ברשימת 15 המדינות המפותחות. הוא מרצה, מופיע בכנסים וחתום על סוד הקיום היהודי, ספר בו השריש את הביטוי הייחודי "גמיקשות", המפליא לתאר את הסיבה לנצחיותו ולחוסנו של העם היהודי, שהוא גמיש וקשיח כאחד. גרינשטיין, שקבע שדווקא התגבשות תוססת ועשירה של יהודים בגולה תממש את הרעיון הציוני במיטבו, חוזר ומדגיש את משימת העם הנבחר להשפיע על האנושות בהתמדה ולהיות אור לגויים, משימה אותה הוא מקפיד ליישם במרץ בעצמו, מה שהופך אותו לפאבליק-טאלנט אולטימטיבי.
פיליפ סטארק הידוע הוכשר במקור להיות מעצב תעשייתי. הוא התחיל את הקריירה שלו עם המעצב פייר קרדין. בתוך זמן קצר הוא שלח את ידו בעיצוב פנים וזכה לתהילה. הוא נחשב למעצב נועז שמשלב צורות וחומרים באופן שאיש לא חשב עליו לפניו.
את זהה חדיד הכתיר מגזין טייים לאחת מהוגות הדעות המובילות בעולם. במשך עשרות שנים היא זכתה ליחס מזלזל, אך היא לא הרפתה. היא חלמה על עיצוב מגדלים באוויר ולבסוף זכתה לראות את חזונה מתממש והפכה לאייקון. חדיד, שנפטרה במפתיע במרץ 2016, אומנם הצהירה שהיא לא אדם נחמד וביקשה שיתנו לה לעבוד בשקט, אך אל תטעו, היא טיפלה במותג "זאהה חדיד" באותה הנחישות שבה תלתה מבנים באוויר.
פרופסור דן אריאלי הוא מדען, אך הוא גם אניגמה רצינית: כשהוא נואם מול קהל, מדובר בחיית במה מלאת כריזמה, אולם מאחורי הקלעים ובפגישות אישיות מתגלה אדם צנוע, שניכר שאינו תופס את ההייפ סביבו. ברור אם כך מדוע בחר לעסוק דווקא בדיסציפלינה שבוחנת את הפער שקיים בין האופן בו אנחנו תופסים את עצמנו, לאופן שבו אנחנו באמת מתנהגים.
יכולתו הפנומנלית לזקק את החולשות שלנו כבני אדם הפכה אותו למרצה מבוקש ואת הידע שלו הוא שש לחלוק עם כל דורש.
מאת: סיגל אביטן
.