עולם הרפואה הוא אחד העולמות האחרונים שעוד לא חוו שינוי דרמטי כתוצאה ממהפכת הטכנולוגיה של העשורים האחרונים, אמנם ישנם טכנולוגיות חדשות שנכנסו לשגרת הטיפול אך המקצוע לא עבר שינוי דרמטי, לדעתי אדם שמת לפני כמאה שנה אם יתעורר לחיים היום לא יזהה שום דבר בעולמנו פרט לבית חולים (ואולי בית ספר), בית החולים וההתנהלות בתוכו לא השתנו מזה כמאתיים שנה.
ביום סיום לימודי הרפואה קיבלתי מתנה ספר כירורגיה משנת 1904 התרגשתי לפתוח את הדפים הצהובים אבל הופתעתי לגלות כי כל מכשירי הניתוח שמצוינים בספר היו מוכרים לי ורובם הכמעט מוחלט היו עדיין בשימוש ואף נקראים באותם השמות, אבל דוגמא זאת מתגמדת לנוכח הדוגמא הבאה: שני אנשים נפגשים אצל הרופא, הראשון צעיר שמן ומעשן השני זקן צנום וספורטיבי, לשניהם לחץ דם 150/100, כל הדיוט יגיד כי לא יתכן והם סובלים מאותה בעיה ולפיכך הרי הטיפול צריך להיות שונה, אז זהו שלא, לפי המצב היום הטיפול יקבע לפי פרמטר יחיד מידת יתר לחץ הדם , והטיפול המומלץ יהיה זהה לשניהם אותה תרופה באותו מינון התחלתי ומשם מעקב ושינוי הטיפול בהתאם לתגובה הקלינית. אבל מצב זה בדרך להשתנות ובקרוב מאד הרפואה האישית תשלוט בפסגה וניתוח מוקדם של הררי המידע הרפואי שנצבר לאורך השנים יאפשרו למצוא מאפיינים דומים מסוימים שמשפיעים על התגובה לטיפול ולכן כל מטופל יקבל טיפול תפור לו אישית שיבטיח תגובה מיטבית לטיפול, "big data" זה רק אחד ממספר מאפיינים שישנו את פני הרפואה בעתיד הקרוב
ואכן הרפואה משנה פניה, מרפואה ממוקדת מחלה לרפואה ממוקדת חולה, מרפואת בית חולים לרפואת קהילה, מרפואה מבוססת אבחון לרפואה מבוססת ניטור מרפואה מבוססת אוכלוסיות לרפואה אישית ולבסוף מרפואת ידע לרפואת מידע
שינוי זה מסתמך על מספר טכנולוגיות בסיס שנמצאות בחזית המחקר כדוגמת, ביג דאטא, מזעור, מערכות חוג סגור, אינטרנט של הדברים (IOT), הנדסת רקמות ותאי גזע, מיפוי גנטי ועוד
שינוי זה ישפיע על כל מערכי הרפואה, אך בראש ובראשונה על כלכלת הרפואה, המודל הכלכלי כפי שהוא היום מותאם לטיפול במוסד רפואי על ידי נותן שירות מקצועי נקודתי תוך כיסוי ביטוחי של כל פעולה ובדיקה באופן ספציפי, מודל זה אינו מחזיק מים כשמדובר ברפואה אישית ממוקדת, מכיוון שאז הטיפול יינתן בבית על סמך ניטור רציף של האדם ומתן טיפול באופן מניעתי אולי אף לאורך זמן ותרופה מותאמת אישית לקבוצה מאד מצומצמת של אנשים, יש לשים לב כי במודל זה המילה "חולה" כבר לא כ"כ רלוונטית ורק שינוי זה ייקח זמן עד שיוטמע
אם נבחן לרגע רק את תעשיית התרופות נבין את גודל ההשפעה של שינוי זה, כיום המרדף של חברות התרופות הן אחר תרופה מנצחת לשוק גדול המכונה בעגה המקצועית "בלוק בסטר" ההשקעה בפיתוח תרופה כזאת (לדוגמא הקופקסון של טבע) היא עצומה ומוערכת לפי מחקר מהשנה האחרונה ב 2.5 מיליארד דולר, והצפי שתרופה כזאת תפנה לשוק פוטנציאלי שנתי של מיליארדי דולרים ובכך תכסה את ההשקעה הרבה לאורך השנים, בפיתוח התרופה וכמובן בכיסויי עליות הפיתוח של התרופות שנכשלו לאורך הדרך שהן למעשה הרוב, רפואה אישית ממוקדת אבחון מדויק תחלק את שוק היעד לתת שווקים רבים בהתאם לתת האוכלוסיות השונות ולכן למרות שעלות פיתוח התרופה היא אותה עלות ואולי אף גבוהה יותר שוק היעד הצטמצם לכדי מאות בודדות של מיליוני דולרים, מה שיגרום למודל הכלכלי של חברות התרופות לקרוס כמו גם לחברות הביטוח שממנות את עלות הטיפול הרפואי שרק נוסק
ישנן מחלות שהעלות שלהן היא גבוהה כולל העלויות הנלוות אם באופן ישיר עקב סיבוכים ואם באופן עקיף עקב אובדן ימי עבודה ועוד, מציאת טיפול או טיפול מונע סיבוכים יכול לחסוך דרמטית, גיוס הטכנולוגיות לטובת מציאת פתרון למחלות אלו הוא לדעתי המתפתח לבעיה הכלכלית שלפתחנו כך יתפנו כספים ומשאבים רבים לטיפול בבעיות בעלות השפעה קטנה יותר. דוגמא טובה היא מחלת הסוכרת, כ422 מיליון איש חולים במחלה כיום העלות הכוללת של המחלה כ 300 מיליארד דולר אך החולים המטופלים באינסולין שמהווים רק כרבע מסך החולים צורכים שני שליש מעלות הטיפולים במחלה וסובלים מרוב הסיבוכים לכן טיפול תחליפי לאינסולין שימנע את סיבוכי המחלה גם אם יעלה יותר מ20 מיליארד דולר (עלות האינסולין היום) עדיין יחסוך מעל 150 מיליארד דולר
פתרון לסוכרת הוא לא פתרון בודד וקרוב לוודאי שעיקר התועלת תבוא ממניעה אך מניעה אינה פותרת את הבעיה לאור כמות החולים העצומה שכבר במחלה לכן עדיין יש צורך בפתרון חליפי לאינסולין
ואכן לאחרונה יש התקדמות רבה בתחום תאי הגזע בדרך למציאת פתרון, כיום יש כבר עשרות קבוצות בעולם (כולל בישראל) שהצליחו לייצר במעבדה תאי לבלב מפרישי אינסולין, השתלה של תאים אלו תאפשר להחזיר את התפקוד המטבולי המיטבי אך יש עדיין שני חסמים עיקריים העומדים בפני טיפול זה מלהפוך לטיפול המושיע
החסם הראשון הוא ייצור המוני של תאים אלו, רוב החברות שעוסקות בתחום (כל חברות התרופות הגדולות כבר פעילות בתחום הזה) משקיעות רוב כספן ומרצן לפתרון בעיית הייצור
השני הוא מנגנון ההשתלה, מכיוון שמדובר בתאי גזע צריך מנגנון השתלה שימנע תגובה חיסונית וימנע מתאים אלו לעשות נזק לחולה המושתל, הפתרון הוא השתלה בעזרת קפסולה, אני מנכל של חברה בתחום שהיא אחת משלשו חברות בלבד בעולם שהצליחו לייצר קפסולה שמאפשרת השתלה של תאי לבלב, עדיין רבה הדרך לפני אישור השימוש בקפסולה אך קפסולה כזאת מגלמת בתוכה את כל שנאמר פה עד כה
טכנולוגיה פורצת דרך מבוססת תאי גזע וביו חומרים כפתרון שמונע את הצורך באשפוזים, טיפולים חוזרים ומפחית את הסיבוכים באופן משמעותי ובכך חוסך עליות עתק למערכת הרפואית
ישראל כמעצמת טכנולוגיה הינה ותהייה כוח מוביל במהפכת הטכנולוגיה שמתרגשת על עולם הרפואה ברגעים אלו ממש
הכותב הינו רופא, מנכ"ל יזם ומשקיע בתחום הטכנולוגיה הרפואית