צוקרברג השכיל ללמוד מהטוב ביותר כשנצמד אל מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס ושכלל את יכולותיו של המנטור לכדי אומנות המיתוג העצמי.
בנאום המשעשע שנשא בפני בוגרי אוניברסיטת הארווראד סיפר צוקרברג כי האמין ביכולותיו לחבר בין סטודנטים בארה"ב, אך לא שיער שיחבר את כל העולם.
כתבו עליו ספרים, עשו עליו סרטים ואין ספור כתבות, כך שנראה שהוא היה שם תמיד, אבל הכוכבות של צוקרברג נבנתה בהדרגה: מנער צנום וחיוור שממעט להתבטא בישיבות פומביות, הפך דמות חזקה, נוכחת וחייכנית, שאמנם מקפידה ללבוש רק חולצה אפורה, אך מלאה ברעיונות צבעוניים. גם את נושא הלבוש, אגב, שילב צוקרברג בדף המסרים שלו, ממש כמו המנטור המנוח.
נדמה שג'ובס פורץ מתוכו ומבליח להופעות אורח בכל פעם שצוקרברג עולה על במה או חושף רעיון חדש ובכך מתקיימת הקבלה תודעתית בין המצליחנות הפרטית שלו אל זו של פורץ הדרך ג'ובס.